מכירים את המשוואה של "אם אקווה, אתאכזב."?
מי מאיתנו לא ציפה למשהו והתאכזב כשזה לא קרה? כשיש ציפיות, יש אכזבה. והאכזבה יכולה להיות מאד כואבת. עד כדי כך שלפעמים, נחסום את עצמנו מלהרגיש, נחסום את עצמנו מלרצות.
אז מה בעצם קורה שם, עם גברת אכזבה? השיעור שהיא לימדה רבים מאיתנו כשפגשנו בה היא פשוט לא לצפות, להתנתק... לרצות פחות...
אין לי מושג מה אני רוצה
הרבה פעמים, התנתקות מהרגשות שלנו מעידה על קיום מנגנון הגנה מאכזבה ומהרגשות הקשים שנלווים לתחושת כישלון.
המנגנון הזה רוצה בטובתנו, אבל התוצאה בפועל שהמנגנון מייצר היא חיים רדודים יותר מבחינה רגשית, עם הרבה פחות שמחה והתלהבות.
אבל מה אם אתאכזב?
אז כן, לרצות ולהתאכזב זה לא נעים. אבל אני מזמינה אתכם להסתכל על התמונה הגדולה יותר, על מה שקורה כשלא רוצים בכלל ומתנתקים מהרגש, על מה קורה כשמוותרים. האם זה באמת יותר טוב?
אבל יד ביד עם האכזבה על כך שלא קיבלנו את מה שרצינו, יש שם גם מתנה, שיעור בשבילנו. לפעמים האכזבה כ"כ חזקה ודומיננטית שאנחנו מפספסים את המתנה שהגיעה, וחבל! היא באמת שם.
אז מה אפשר לעשות? לייצר משוואה חדשה, שתהדהד עם התחושות הפנימיות שלכם. ממש כזאת שתתגבר בעוצמתה על המשוואה הקודמת. לדוגמא, המשוואה "אם יש אכזבה, יש גם מתנה ושיעור יקרי ערך שם, במיוחד בשבילי!" יכולה לגרום לנו להתחבר אל עצמנו ואל הרגש, ולהרשות לעצמנו לחלום, וגם להגשים.
מי מאיתנו לא ציפה למשהו והתאכזב כשזה לא קרה? כשיש ציפיות, יש אכזבה. והאכזבה יכולה להיות מאד כואבת. עד כדי כך שלפעמים, נחסום את עצמנו מלהרגיש, נחסום את עצמנו מלרצות.
אז מה בעצם קורה שם, עם גברת אכזבה? השיעור שהיא לימדה רבים מאיתנו כשפגשנו בה היא פשוט לא לצפות, להתנתק... לרצות פחות...
אין לי מושג מה אני רוצה
הרבה פעמים, התנתקות מהרגשות שלנו מעידה על קיום מנגנון הגנה מאכזבה ומהרגשות הקשים שנלווים לתחושת כישלון.
המנגנון הזה רוצה בטובתנו, אבל התוצאה בפועל שהמנגנון מייצר היא חיים רדודים יותר מבחינה רגשית, עם הרבה פחות שמחה והתלהבות.
אבל מה אם אתאכזב?
אז כן, לרצות ולהתאכזב זה לא נעים. אבל אני מזמינה אתכם להסתכל על התמונה הגדולה יותר, על מה שקורה כשלא רוצים בכלל ומתנתקים מהרגש, על מה קורה כשמוותרים. האם זה באמת יותר טוב?
אבל יד ביד עם האכזבה על כך שלא קיבלנו את מה שרצינו, יש שם גם מתנה, שיעור בשבילנו. לפעמים האכזבה כ"כ חזקה ודומיננטית שאנחנו מפספסים את המתנה שהגיעה, וחבל! היא באמת שם.
אז מה אפשר לעשות? לייצר משוואה חדשה, שתהדהד עם התחושות הפנימיות שלכם. ממש כזאת שתתגבר בעוצמתה על המשוואה הקודמת. לדוגמא, המשוואה "אם יש אכזבה, יש גם מתנה ושיעור יקרי ערך שם, במיוחד בשבילי!" יכולה לגרום לנו להתחבר אל עצמנו ואל הרגש, ולהרשות לעצמנו לחלום, וגם להגשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה