ברציונל, כולנו יודעים שפחד הוא גורם שמעכב או אפילו ממש מונע מאיתנו לנוע קדימה, לפעול ולהגשים דברים שחשובים לנו. במקרים קיצוניים הוא משתק אותנו לגמרי. ועדיין, אי אפשר פשוט לצוות על הפחד שיעזוב ולקוות שהוא יקשיב וילך...
1 - הפחד שם בשביל להגן עליך.
אולי לא צריך להגן עלינו, אבל הדבר הראשון שמומלץ לעשות עם כל דבר שאנחנו ממש לא אוהבים ולא מסתדרים איתו הוא להגיד לו תודה. ולא תודה כזאת סתמית. אלא ממש לעצור לרגע ולחשוב על מה בעצם הפחד הזה בא להגן. הוא רק רוצה בטובתך. אז אפשר באמת להודות לו -ומכל הלב.
2 - לתקשר עם הפחד.
מתי פעם אחרונה ניהלת דו שיח פתוח עם הפחד? ממש תוך מתן קשב, עד הסוף, למה שיש לו להגיד? ויותר מזה, אפשרת לעצמך להרגיש את הפחד עד הסוף?
ניתן לבצע תרגיל פשוט (אך לא קל) של ישיבה עם הפחד, בשקט... כמה דקות. לתת לו לחלחל פנימה ולא להתנגד, אלא להפך, לזרום עם התמונות שעולות. אם יפטרו אותי, מה יקרה אז? ואם יגמרו לי כל החסכונות בעקבות הפיטורין, מה יקרה אז? ואם לא אוכל לשלם את החשבונות ואאבד את הבית, מה יקרה אז? המקום הזה שבו אנחנו מקבלים על עצמנו את האובדן, את החוסר, את התוצאה הגרועה ביותר (שהסיכוי שדווקא זו התוצאה שתקבלו הוא די נמוך!) הוא המקום ממנו, באופן כמעט מיידי, מתחילה לצמוח לה תחושת שלווה.
3 - לשחרר את הפחד מתפקידו (שהוא להגן עלינו...)
אחרי שהלכתם עם הפחד עד הסוף, והקשבתם לו באמת, זה הזמן להגיד לו שלום. אפשר ממש לנשום עמוק ולהגיד בלב את המשפט "תודה רבה לך, פחד מ..., מרגע זה אתה משוחרר מתפקידך להגן עליי."
4 - ללמד את תת המודע שאפשר אחרת.
באמצעות מדיטציה, דמיון מודרך או בשיטה שאני מעדיפה, של downloads של תטא הילינג, הגיע הזמן ללמד את תת המודע שבטוח עבורכם לעשות את אותו הדבר שהפחד ניסה למנוע מכם לעשות. שזה אפשרי, שזה טבעי ושהעשייה היא חלק טבעי מהפעילות שלכם כאן, בחיים האלה, על פני כדור הארץ.
