נמאס לי!!! מה עושים כשמה שלא עושים, שום דבר לא מצליח?

ההרגשה הזאת של "נמאס לי! מה לא עשיתי, מה לא ניסיתי, שום דבר לא הולך ופשוט נשבר לי" היא חלק כמעט בלתי נמנע מחיים של עשייה, זימון והגשמות.

למרות שהתחושה הראשונית שמתלווה להרגשה הזאת היא שמשהו לא בסדר, אפשר (וכדאי) להסתכל עליה בצורה אחרת, כהרגשה שמאותתת שאנחנו בתהליך, ושהגיע הזמן לעצור ולבחור דרך קלה יותר בהמשך.

אז איך לוקחים הרגשה קצת מבאסת והופכים אותה למנוף להתקדמות?

שלב ראשון: לתת לתסכול את המקום שלו.

הקול הפנימי הזה, שאומר שמשהו לא בסדר, שהדברים צריכים להיות אחרת ממה שהם בפועל, ימשיך לדבר ולדבר עד שיתנו לו מקום. עד שיקשיבו לו. זה לא אומר שהוא צודק, רגשות שליליים לא מנבאים את המציאות העתידית שלנו, הם אינדיקציה לדיאלוג פנימי שלנו, וכדאי לא לקחת כל דיאלוג כזה יותר מדי ברצינות... נקודה קטנה למחשבה: כמה פעמים האמנתם שמשהו שלילי מסוים יקרה והוא לא קרה (או שקרה משהו עדין יותר, כזה שלא באמת היה צריך להדאיג אתכם כ"כ?).

שלב שני: לשים לב. ההרגשה הזאת מבקשת לעשות STOP.

בשלב הנמאס לי, אנחנו בעצם נמצאים בעיצומו של ויכוח עם המציאות והכעס הוא למעשה אינדיקטור לצורך שלא קיבל מענה. בפועל, זו הזמנה להיזכר בחוק המאמץ המזערי, שמזכיר שיש נתיב (יחסית) נטול מאמץ אל המקום שאתם מעוניינים להגיע אליו.

שלב שלישי: לבחור בנתיב אחר. 

עם ראש ולב שקטים ונקיים יותר, פתאום מתחילים לשים לב לדרכי פעולה נוספות, אחרות, כאלה נתיב שההליכה בהן כרוכה בפחות מאמץ. אפילו אם הדרך האלטרנטיבית לא בהכרח מופיעה מיד. אם יש קצת המתנה, זו יכולה להיות הזדמנות נפלאה לתת לראש לנוח קצת. חשוב לזכור שחוסר פעולה עדיף מעודף פעולה שמונעת מלחץ ומתסכול. 

איך חוק המשיכה עובד?

חוק המשיכה - החוק הקסום שמבטיח לנו שחשיבה חיובית תביא שפע של דברים טובים אל חיינו, הגיע אל התודעה של רבים בעקבות הסרט "הסוד" שיצרה רונדה ביירן. הסרט הביא ביקורות רבות כגון: "האם כל מה שאני חושב יוצר מציאות? האם אני יכול ליצור הכל? ברור שזה לא נכון!" ומצד שני, שימש גם כמקור השראה לאנשים רבים...

אז הנה 3 תשובות לשאלות נפוצות על חוק המשיכה, למתחילים ולמתקדמים.

איך חוק המשיכה עובד?
למחשבות שלנו יש אנרגיה, ואנרגיה זו מושכת אלינו עוד מחשבות מהסוג שכבר חשבנו.
לרגשות ולהרגשות שלנו יש אנרגיה, ואנרגיה זו מושכת אלינו עוד רגשות מהסוג שאנו כבר מרגישים.

מהי אנרגיית הבריאה?
אנו חיים ביקום שמורכב מאנרגיה. מה שנראה לנו כחומר מוצק אינו חומר מוצק והמדע חושף טפח אחרי טפח איך אנחנו מושפעים ומשפיעים על האנרגיה הזאת.

ממה מושפע חוק המשיכה כשאנחנו לא במודעות? 
זו, לדעתי, אחת השאלות הכי מעניינות מה 'נמשך' אל חיינו, לדוגמא, כשאנחנו ישנים, או פשוט נמצאים במצב שבו אין אף רגש חזק (או חלש...) שמניע את חוק המשיכה?
ובכן, כשאין אנרגיה דומיננטית שממגנטת אלינו אנרגיה דומה, אנחנו למעשה מושפעים ע"י מה שחשבנו והרגשנו בעבר. האנרגיה שהמחשבות והרגשות שלנו יצרו ממשיכה לנוע ולפעול את פעולת המשיכה שלה.

מהי הדרך המהירה ביותר למגנוט מציאות חדשה?

"הסבלנות מרה היא, אך פירותיה מתוקים." 

אבל מה קורה כשנגמרת לנו הסבלנות ואנחנו רוצים לראות תוצאות כאן ועכשיו? 

במקרים רבים, במיוחד כשמה שאנחנו מבקשים למגנט הוא לא טריויאלי כ"כ עבורנו, מדובר בתהליך. ותהליכים לוקחים זמן. 

משלב ההגדרה המדויקת, דרך שלב ההתנגדויות (בו אנחנו בד"כ מגלים כל מיני אבנים קטנות שמנעו מאיתנו להשיג את מה שרצינו עד היום..) ועד לשלב הקבלה, יכול בהחלט לעבור לא מעט זמן. 

וזה יכול לקרות גם אם אנחנו מאוד רוצים ומאד חרוצים...

אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לזרז את התהליך?

להחליט שאנחנו הולכים לקבל. ממש כך. להודיע ליקום ולכל מי שמעוניין לשמוע, שכך וכך הולך לקרות לנו/שאנחנו הולכים להגשים ולעשות כך וכך. כן, גם אם המחשבה על יציאה בהודעה כזאת גורמת למין צביטה בבטן.

ומרגע קבלת ההחלטה, לדעת שזה מגיע. לא להאמין, לא לקוות, לא לחשוב שאולי.

לא. ממש לדעת, שמה שהחלטתם הולך לקרות. זו המציאות החדשה שעומדת להתממש לנגד עיניכם. בלי סימני שאלה.

ואם יש סימני שאלה כאלה, לחקור אותם (לדוגמא, ע"י שאלות כמו: מאיפה הם באו? מה הם מנסים לספר? ממה הם מגנים עליי?) עד שהם הופכים לסימני קריאה.

ידיעה פנימית חזקה היא עוצמתית פי כמה מאמונה וכוונה ומחשבה (שגם הן מביאות לתוצאות בשטח, רק יותר לאט...) ולכן, כוונו לשם ותגיעו לתוצאות מהירות.

בהצלחה!

למה החלטתי לא לחלוק את המדריך שלי לזימון של שנה מתוקה?

אז מחר מתחלפת לה שנה עברית. עבורי, כל השנים זו היתה הזדמנות נהדרת לחשבון נפש. לבדיקה מה היה ולמה, לקבלת החלטות והגדרת יעדים. וגם, כמובן, לבדיקה מקיפה של רשימת היעדים שהוגדרה בשנה שעברה. כל דבר שהושג קיבל וי של ניצחון. מבין הדברים שלא יכולתי לסמן לידם וי, מעטים היו כאלה שפשוט הפסקתי לרצות (או החלפתי את הרצון ברצון אחר שהושג) ורובם היו כאלה שמשום מה, לא הצלחתי להשיג. את אלו, לפעמים בשינויים קטנים, הייתי רושמת שוב ברשימה של השנה החדשה.

אז מהי בעצם הבעייתיות של חשיבה שנתית?

למרות האהבה הגדולה שלי לריטואל הזה והוקרת התודה העמוקה שמתפשטת בי עם כל וי שאני מסמנת, הפעם אני רוצה לדבר דווקא על המגבלות שיש להסתכלות על שנה כיחידת זמן למעקב ולמדידה.

בתהליך של אימון בזימון, אנחנו לומדים שיש דברים שיכולים לקרות ברגע. למעשה, כמעט כל דבר שאנחנו יכולים לרצות לזמן יכול לקרות מהר יותר מכפי שאנחנו חושבים. החשיבה שלנו היא תמיד מוגבלת, במיוחד בהשוואה אל אנרגיית הבריאה שאחראית על פס הייצור שמביא לנו את הדברים שאנחנו מזמנים אל חיינו...

אז למה שנה, בעצם? שנה זה לא הרבה זמן? נסו לחשוב על איפה הייתם בדיוק לפני שנה, יום לפני ראש השנה... האם אתם זוכרים? סביר להניח שלא. אני, בכל אופן, בטוח לא זוכרת. למה אנחנו צריכים להשליך כ"כ הרבה על מה שיקרה במרוצת שניים עשר החודשים הבאים?

התחילו לזמן ללא מגבלת זמן

חישבו שניה על הרשימה השנתית: האם אתם מוכנים לקבל את כל מה שכתוב בה כבר מחר בבוקר? לפעמים התשובה תהיה 'לא' וזה בסדר גמור. אך עבור כל הדברים שכן הייתם רוצים לקבל מחר בבוקר... זמנו אותם בהתאם! אחרי הכל, מחשבה יוצרת מציאות. ומדוע ליצור מציאות שבה תקבלו את מה שאתם רוצים מאוחר יותר?

ומה לגבי הדברים שבעצם לא באמת בא לכם לקבל מחר בבוקר? ובכן, לפעמים (רק לפעמים, כן?) זוהי אינדיקציה לאיזושהי חסימה או קושי שכדאי לבחון, כדי שבבוא היום, לא תהיה לכם בעיה לקבל את מה שאתם רוצים.

שנה טובה ומתוקה, מלאת הגשמות מהירות, מדויקות ונפלאות!