אז מחר מתחלפת לה שנה עברית. עבורי, כל השנים זו היתה הזדמנות נהדרת לחשבון נפש. לבדיקה מה היה ולמה, לקבלת החלטות והגדרת יעדים. וגם, כמובן, לבדיקה מקיפה של רשימת היעדים שהוגדרה בשנה שעברה. כל דבר שהושג קיבל וי של ניצחון. מבין הדברים שלא יכולתי לסמן לידם וי, מעטים היו כאלה שפשוט הפסקתי לרצות (או החלפתי את הרצון ברצון אחר שהושג) ורובם היו כאלה שמשום מה, לא הצלחתי להשיג. את אלו, לפעמים בשינויים קטנים, הייתי רושמת שוב ברשימה של השנה החדשה.
אז מהי בעצם הבעייתיות של חשיבה שנתית?
למרות האהבה הגדולה שלי לריטואל הזה והוקרת התודה העמוקה שמתפשטת בי עם כל וי שאני מסמנת, הפעם אני רוצה לדבר דווקא על המגבלות שיש להסתכלות על שנה כיחידת זמן למעקב ולמדידה.
בתהליך של אימון בזימון, אנחנו לומדים שיש דברים שיכולים לקרות ברגע. למעשה, כמעט כל דבר שאנחנו יכולים לרצות לזמן יכול לקרות מהר יותר מכפי שאנחנו חושבים. החשיבה שלנו היא תמיד מוגבלת, במיוחד בהשוואה אל אנרגיית הבריאה שאחראית על פס הייצור שמביא לנו את הדברים שאנחנו מזמנים אל חיינו...
אז למה שנה, בעצם? שנה זה לא הרבה זמן? נסו לחשוב על איפה הייתם בדיוק לפני שנה, יום לפני ראש השנה... האם אתם זוכרים? סביר להניח שלא. אני, בכל אופן, בטוח לא זוכרת. למה אנחנו צריכים להשליך כ"כ הרבה על מה שיקרה במרוצת שניים עשר החודשים הבאים?
התחילו לזמן ללא מגבלת זמן
חישבו שניה על הרשימה השנתית: האם אתם מוכנים לקבל את כל מה שכתוב בה כבר מחר בבוקר? לפעמים התשובה תהיה 'לא' וזה בסדר גמור. אך עבור כל הדברים שכן הייתם רוצים לקבל מחר בבוקר... זמנו אותם בהתאם! אחרי הכל, מחשבה יוצרת מציאות. ומדוע ליצור מציאות שבה תקבלו את מה שאתם רוצים מאוחר יותר?
ומה לגבי הדברים שבעצם לא באמת בא לכם לקבל מחר בבוקר? ובכן, לפעמים (רק לפעמים, כן?) זוהי אינדיקציה לאיזושהי חסימה או קושי שכדאי לבחון, כדי שבבוא היום, לא תהיה לכם בעיה לקבל את מה שאתם רוצים.
שנה טובה ומתוקה, מלאת הגשמות מהירות, מדויקות ונפלאות!
אז מהי בעצם הבעייתיות של חשיבה שנתית?
למרות האהבה הגדולה שלי לריטואל הזה והוקרת התודה העמוקה שמתפשטת בי עם כל וי שאני מסמנת, הפעם אני רוצה לדבר דווקא על המגבלות שיש להסתכלות על שנה כיחידת זמן למעקב ולמדידה.
בתהליך של אימון בזימון, אנחנו לומדים שיש דברים שיכולים לקרות ברגע. למעשה, כמעט כל דבר שאנחנו יכולים לרצות לזמן יכול לקרות מהר יותר מכפי שאנחנו חושבים. החשיבה שלנו היא תמיד מוגבלת, במיוחד בהשוואה אל אנרגיית הבריאה שאחראית על פס הייצור שמביא לנו את הדברים שאנחנו מזמנים אל חיינו...
אז למה שנה, בעצם? שנה זה לא הרבה זמן? נסו לחשוב על איפה הייתם בדיוק לפני שנה, יום לפני ראש השנה... האם אתם זוכרים? סביר להניח שלא. אני, בכל אופן, בטוח לא זוכרת. למה אנחנו צריכים להשליך כ"כ הרבה על מה שיקרה במרוצת שניים עשר החודשים הבאים?
התחילו לזמן ללא מגבלת זמן
חישבו שניה על הרשימה השנתית: האם אתם מוכנים לקבל את כל מה שכתוב בה כבר מחר בבוקר? לפעמים התשובה תהיה 'לא' וזה בסדר גמור. אך עבור כל הדברים שכן הייתם רוצים לקבל מחר בבוקר... זמנו אותם בהתאם! אחרי הכל, מחשבה יוצרת מציאות. ומדוע ליצור מציאות שבה תקבלו את מה שאתם רוצים מאוחר יותר?
ומה לגבי הדברים שבעצם לא באמת בא לכם לקבל מחר בבוקר? ובכן, לפעמים (רק לפעמים, כן?) זוהי אינדיקציה לאיזושהי חסימה או קושי שכדאי לבחון, כדי שבבוא היום, לא תהיה לכם בעיה לקבל את מה שאתם רוצים.
שנה טובה ומתוקה, מלאת הגשמות מהירות, מדויקות ונפלאות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה