יום שלישי, 16 במאי 2017

התשובה לשאלה "מה אני עושה לא נכון?"

מכירה את המקום הזה שאת מסתכלת על מה שלא עובד, שלא רץ כמו שהיית רוצה, ושואלת "מה אני עושה לא נכון?" אז הנה התשובה שלך: את שואלת את השאלה הלא נכונה!

שאלת שאלות זו אומנות, ויש חשיבות אדירה לשאלה של השאלות הנכונות...
כשאנחנו שואלות, אנחנו מקבלות תשובה. אנחנו מקבלות עזרה.
כן, זה קורה תמיד, אבל לא, לא תמיד אנחנו במוד המקשיב, במוד המזהה.
לא תמיד אנחנו מוכנות לקבל את התשובה, כשהיא מגיעה.

כשאנחנו מסתכלות במונחים של "עשייה נכונה" ו"לא נכונה",
יש המון מקום להשפעות חיצוניות: מה שאחרים אומרים שצריך לעשות, שכדאי לעשות, שלא כדאי לעשות... יש לנו ערימות על גבי ערימות בראש של נכון ולא נכון.
כשאת שואלת מה לא נכון במה שאת עושה, זה שולח אותך ללוגיקה, לחפש עוד מידע, לבדוק, לברר, לוודא... זה שולח אותך החוצה, אל העולם.
ושם בחוץ יש מלא עצות טובות, מתאימות יותר ופחות...
והמון המון בלאגן!

כשמשהו לא עובד, הבדיקה צריכה להתחיל מבפנים.
בשאלה "מה מרגיש לי לא נכון?"
עשייה נכונה היא עשייה שמדויקת בשבילך, והיא מגיעה רק מתוך זיהוי וחיבור למקום הזה, הילדותי והמרוכז בעצמו, שאומר "זה מרגיש לי טוב!" או "לא בא לי על זה, לא רוצה!"

עם השנים, הפסקנו להקשיב למקום הזה.
נדמה לנו שהחלטות שמבוססות על לוגיקה, מידע ומדע, בטוח תהיינה טובות יותר מכאלה שפשוט מרגישות טוב.
אבל ההרגשה הטובה הזאת, היא הדרך להגיע לאן שאת רוצה להגיע...

כן, לפעמים מה שמרגיש טוב הוא גם טיפה מאיים, או מפחיד, או נמצא קצת מעבר לאזור הנוחות שלך.

לפעמים צריך להימתח, לשבור מוסכמות, לעמוד בפני ביקורת...
אבל כשזה נכון בשבילך, הקול הפנימי מסכים. מחזק, מעודד. והשאלה של "מה אני עושה לא נכון?" נעלמת, ומתחלפת בידיעה שאת עושה בדיוק את מה שנכון עבורך.

יום שישי, 5 במאי 2017

זה לא עובד לי!!! מה אני עושה לא נכון?

אחרי שכבר יודעים שכל ה"קטע הזה של חוק המשיכה" עובד, ונדמה לנו שהבנו לגמרי את החוקים האלה של יצירת מציאות רצויה, בד"כ מגיע תורן של כמה אי הצלחות... והפעם, חוויית התסכול היא הרבה יותר גדולה, כי אנחנו כבר "יודעות" שאפשר אחרת. יודעות שזה כבר עבד לנו פעם. אז למה הפעם זה לא מצליח???

אז קודם כל, חשוב לזכור שכשאנחנו מסתכלות על המציאות ואומרות ש"זה לא עובד", זה נעשה מפרספקטיבה מאד מאד מצומצמת. זו לא אשמתנו, ככה זה, הראייה שלנו מוגבלת, ראייה כזאת שלא לוקחת בחשבון את זה שהחיים הם תהליך ושיש דברים שלוקח יותר זמן עד שהם קורים. 

בכלל, כל הנושא של תזמון והניסיון שלנו להכתיב לחוק המשיכה זמנים הוא מקור ענק לתסכול ולחוסר שביעות רצון, שנובע מכך שאנחנו פשוט לא מבינים נכון את כל הקונספט של זמן, בהקשר של חוק המשיכה. חוק המשיכה לא צריך זמן כדי לברוא את מה שאת רוצה, אבל הרבה פעמים את צריכה את הזמן הזה, בשביל לעבור תהליך שיאפשר לך לקבל את מה שאת רוצה.

אם תנהלי רישום על פני תקופה יותר ארוכה, של כמה שנים, של כל מה שזימנת עם הכלים שאת מכירה וכל מה שקיבלת - את תגלי שהרוב כן קורה. לא הכל בדיוק בתזמון שאליו כיוונו, ואולי חלק מהדברים לא קרו בדיוק כמו שהגדרנו (אלא יותר טוב, זה עניין של פרספקטיבה!) אבל כשאנחנו מבינות את החוקים, ועובדות איתם, זה קורה. 

אז במקום לשאול למה זה לא מצליח, שווה לשאול "מה עוד יש לי ללמוד?" ולראות לאן זה לוקח אותך. הפתיחות הזאת, להבין שאת בתהליך ולא משנה איך זה נראה, את לא עומדת במקום, אלא מתקדמת, תביא אותך יותר מהר לשלב הבא בתהליך, וגם אל היעד.