אחרי שכבר יודעים שכל ה"קטע הזה של חוק המשיכה" עובד, ונדמה לנו שהבנו לגמרי את החוקים האלה של יצירת מציאות רצויה, בד"כ מגיע תורן של כמה אי הצלחות... והפעם, חוויית התסכול היא הרבה יותר גדולה, כי אנחנו כבר "יודעות" שאפשר אחרת. יודעות שזה כבר עבד לנו פעם. אז למה הפעם זה לא מצליח???
אז קודם כל, חשוב לזכור שכשאנחנו מסתכלות על המציאות ואומרות ש"זה לא עובד", זה נעשה מפרספקטיבה מאד מאד מצומצמת. זו לא אשמתנו, ככה זה, הראייה שלנו מוגבלת, ראייה כזאת שלא לוקחת בחשבון את זה שהחיים הם תהליך ושיש דברים שלוקח יותר זמן עד שהם קורים.
בכלל, כל הנושא של תזמון והניסיון שלנו להכתיב לחוק המשיכה זמנים הוא מקור ענק לתסכול ולחוסר שביעות רצון, שנובע מכך שאנחנו פשוט לא מבינים נכון את כל הקונספט של זמן, בהקשר של חוק המשיכה. חוק המשיכה לא צריך זמן כדי לברוא את מה שאת רוצה, אבל הרבה פעמים את צריכה את הזמן הזה, בשביל לעבור תהליך שיאפשר לך לקבל את מה שאת רוצה.
אם תנהלי רישום על פני תקופה יותר ארוכה, של כמה שנים, של כל מה שזימנת עם הכלים שאת מכירה וכל מה שקיבלת - את תגלי שהרוב כן קורה. לא הכל בדיוק בתזמון שאליו כיוונו, ואולי חלק מהדברים לא קרו בדיוק כמו שהגדרנו (אלא יותר טוב, זה עניין של פרספקטיבה!) אבל כשאנחנו מבינות את החוקים, ועובדות איתם, זה קורה.
אז במקום לשאול למה זה לא מצליח, שווה לשאול "מה עוד יש לי ללמוד?" ולראות לאן זה לוקח אותך. הפתיחות הזאת, להבין שאת בתהליך ולא משנה איך זה נראה, את לא עומדת במקום, אלא מתקדמת, תביא אותך יותר מהר לשלב הבא בתהליך, וגם אל היעד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה