אני רוצה חופש! למה כדאי לקחת חופש מהעבודה כדי להשיג שפע כלכלי?

אני רוצה חופש! למה לפעמים חייבים חופש מעבודה כדי להשיג שפע כלכלי?

מה הקשר בין עבודה לחיי שפע? ובפרט, הקשר בין עבודה לשפע כלכלי? 

כולם יודעים שמעבודה שכירה ניתן לחסוך, אבל קצת יותר קשה להתעשר...

מיתוס מספר 1 - להיות עשיר ולחיות בשפע כלכלי זה בעצם אותו דבר

אז זהו, שלא. קיימים מספר מושגים והגדרות שמעצבים את חיינו, בלי שבעצם חקרנו לעומק מה באמת המשמעות שלהם.

לדוגמא, מהי ההגדרה של 'אדם עשיר'? אני מאד אוהבת את ההגדרה של רוברט קיוסאקי, המחבר של 'אבא עשיר אבא עני', לפיה, ברגע שאתה יכול לממן את סגנון החיים שלך לחלוטין מהכנסות פסיביות, אתה עשיר. כלומר, שאם מחר תתפטר מעבודתך, תוכל להמשיך ולחיות באותו סגנון חיים ללא הגבלת זמן. כמובן שניתן לשחק קצת עם המושג הזה, אפשר להתכווצ'ץ קצת ולהגיד שאפשר לחיות עם פחות, או ללכת על החישוב המנוגד, שבו חיים באמת בלי חשבון, וכך בעצם להאריך את הדרך אל היעד. 

אבל האם זו ההגדרה שלכם לאדם עשיר? ואולי עבורכם ההגדרה לאדם עשיר נגזרת מהעשירון בו הוא נמצא ביחס לחברה? 

ומה לגבי שפע כלכלי?

גם המושג הזה אומר משהו אחר לכל אחד מאיתנו. המספר שלכל אחד מאיתנו מייצג שפע כלכלי הוא שונה, והוא תלוי בגורמים רבים: בסגנון החיים שאנחנו רוצים, בצרכים שלנו וגם בפחדים ובתשוקות שלנו.

כשאנחנו עובדים עם הגדרות לא מדויקות ועם גבולות מטושטשים, גם יכולת הזימון שלנו תשקף את זה ונקבל תוצאות לא מדויקות, תוצאות שהן 'ליד' מה שרצינו, בערך אבל לא בדיוק.

מיתוס מספר 2 - קודם צריך שפע כלכלי בבנק ורק אח"כ אפשר להתחיל לחיות חיי שפע

אז זהו, שההפך הוא הנכון. אנחנו חייבים לחיות בתודעת שפע כדי למשוך עוד שפע אלינו. אם נלך ברחוב וכל דבר יזכיר לנו את החוסר, את מה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו או את מה ש'חבל לבזבז עליו את הכסף', אנחנו פשוט ניתקע בחוויה הזאת.

שפע מתחיל בראש. הוא מתחיל מהחלטה מודעת לחיות בשפע. וההחלטה הזאת, בפני עצמה, היא המפתח לחיי שפע אמיתיים, עם חשבון בנק שמן במיוחד. כל הכסף שבעולם לא יכול לשנות תודעת מחסור לתודעת שפע - זו האחריות הבלעדית שלכם לעשות זאת.

מיתוס מספר 3 - עבודה במשכורת גבוהה כשכיר תוביל לשפע כלכלי

אז זהו, שרוב הסיכויים שלא. 

ישנם 2 פגמים עיקריים בניסיון להגיע לשפע כלכלי מעבודה שכירה (ללא שילוב של מקורות הכנסה נוספים) - 

1) בד"כ אין הלימה בין המשך העלייה במשכורת לאורך השנים (מעבר לתקרה מסוימת) לבין העלייה אותה אנחנו רוצים ברמת החיים. לפרנס את עצמך ואת הכלב לעולם ידרוש פחות כסף מאשר מימון מטפלת וחוגים לילדים. אצל מרביתנו, ככל שהשנים עוברות אנחנו רוצים סגנון חיים יקר יותר - חופשות מפנקות יותר, עוזרת בית, רכב חדיש. גם אם מחליטים להצטמצם ולהסתפק במועט, סביר להניח שבשלב זה או אחר, תגענה הוצאות שקשה לצפותן: עלויות של טיפולי שיניים, תרופות וטיפולים לחיזוק ולשימור הגוף המתבגר.

2) יציאה לפנסיה, בניגוד למה שנהוג לחשוב, פירושה לעובד השכיר ירידה חדה בהכנסה, בלי ירידה מקבילה בהוצאות. אנשים נוטים לחשוב שבזמן הפנסיה, יסיימו את תשלומי המשכנתא ויוכלו להצטמצם, הילדים יגדלו וההוצאות בגינם תפחתנה, אבל בפועל, ההוצאות לרוב לא פוחתות בצורה משמעותית, ואת הירידה של סעיף אחד בהוצאות מקזזת עליה באחד הסעיפים האחרים.

וכך, נוצר מצב שדווקא חופש מעבודה שכירה יכול לעזור לנו לקדם את עצמנו, לבנות מקורות הכנסה נוספים ולחזק את הבסיס הכלכלי שלנו. לפנות קצת מקום בראש, לקבוע את היעדים שלנו ולהגדיר באילו כלים נעשה שימוש על מנת להגיע אל היעד.